בדיקת מי בריכה
בדיקת מים בבריכה היא תהליך חשוב לשמירה על מים נקיים ובטוחים לשימוש. הבדיקות נעשות כדי לוודא שרמות הכימיקלים מאוזנות ושאין זיהומים שעלולים להזיק לבריאות המשתמשים. הנה מספר בדיקות מרכזיות שיש לבצע:
1. **רמת כלור**
כלור משמש לחיטוי מים ולהריגת חיידקים ווירוסים. יש לבדוק את רמת הכלור החופשי, שמצביע על היעילות של הכלור במים. הרמה המומלצת היא בין 1 ל-3 חלקים למיליון (ppm).
2. **pH**
רמת ה-pH משפיעה על יעילות הכלור ועל נוחות השחיינים. רמה מומלצת היא בין 7.2 ל-7.6. ערך נמוך מדי יכול לגרום לקורוזיה של הציוד וערך גבוה מדי יכול לגרום להיווצרות משקעים ולהפחתת יעילות החיטוי.
3. **אלקליניות כוללת**
האלקליניות מסייעת לייצוב רמת ה-pH. ערכים מומלצים נעים בין 80 ל-120 ppm. ערכים נמוכים מדי יכולים לגרום לשינויים מהירים ברמת ה-pH.
4. **קשיות מים**
מתייחסת לרמות המינרלים (בעיקר סידן ומגנזיום) במים. רמה מומלצת היא בין 200 ל-400 ppm. רמה נמוכה מדי עלולה לגרום לשחיקת תשתיות הבריכה ורמה גבוהה מדי עלולה לגרום להיווצרות אבנית.
5. **ציאנורית (Cyanuric Acid)**
משמשת כמייצב לכלור בבריכות חיצוניות ומסייעת להגן על הכלור מפני פירוק על ידי קרני UV. הרמה המומלצת היא בין 30 ל-50 ppm. ערכים גבוהים מדי עלולים להפחית את יעילות הכלור.
6. **חומצות וברזל**
במי בריכה יכולים להימצא חומרים נוספים כמו חומצות או ברזל, במיוחד אם הבריכה מתמלאת במי באר או מי קידוח. יש לבדוק ולוודא שאין כמויות גבוהות שעלולות להזיק.
7. **טמפרטורת מים**
הטמפרטורה משפיעה על פעילות החיידקים והכימיקלים. לרוב הטמפרטורה בבריכות שחיה נעה בין 26-28 מעלות צלזיוס.
כלים לבדיקה
ניתן להשתמש בערכות בדיקה ביתיות המכילות ריאגנטים (חומרים כימיים לשינוי צבע) או במכשירים אלקטרוניים למדידה מדויקת יותר. בדיקות מעבדה מקצועיות גם כן אפשריות.
תדירות הבדיקות
מומלץ לבדוק את רמות הכלור וה-pH על בסיס יומי, ואת שאר הפרמטרים לפחות פעם בשבוע.
בבריכות פרטיות נהוג למדוד פעמים בשבוע מאחר והשימוש בבריכות אינו אינטנסיבי, אך בציבוריות התקנות מחייבות מדידה רציפה
שמירה על פרמטרים אלו במסגרת המומלצת תסייע להבטיח מים בטוחים, נקיים ונעימים לשחייה.
1. **רמת כלור**
כלור משמש לחיטוי מים ולהריגת חיידקים ווירוסים. יש לבדוק את רמת הכלור החופשי, שמצביע על היעילות של הכלור במים. הרמה המומלצת היא בין 1 ל-3 חלקים למיליון (ppm).
2. **pH**
רמת ה-pH משפיעה על יעילות הכלור ועל נוחות השחיינים. רמה מומלצת היא בין 7.2 ל-7.6. ערך נמוך מדי יכול לגרום לקורוזיה של הציוד וערך גבוה מדי יכול לגרום להיווצרות משקעים ולהפחתת יעילות החיטוי.
3. **אלקליניות כוללת**
האלקליניות מסייעת לייצוב רמת ה-pH. ערכים מומלצים נעים בין 80 ל-120 ppm. ערכים נמוכים מדי יכולים לגרום לשינויים מהירים ברמת ה-pH.
4. **קשיות מים**
מתייחסת לרמות המינרלים (בעיקר סידן ומגנזיום) במים. רמה מומלצת היא בין 200 ל-400 ppm. רמה נמוכה מדי עלולה לגרום לשחיקת תשתיות הבריכה ורמה גבוהה מדי עלולה לגרום להיווצרות אבנית.
5. **ציאנורית (Cyanuric Acid)**
משמשת כמייצב לכלור בבריכות חיצוניות ומסייעת להגן על הכלור מפני פירוק על ידי קרני UV. הרמה המומלצת היא בין 30 ל-50 ppm. ערכים גבוהים מדי עלולים להפחית את יעילות הכלור.
6. **חומצות וברזל**
במי בריכה יכולים להימצא חומרים נוספים כמו חומצות או ברזל, במיוחד אם הבריכה מתמלאת במי באר או מי קידוח. יש לבדוק ולוודא שאין כמויות גבוהות שעלולות להזיק.
7. **טמפרטורת מים**
הטמפרטורה משפיעה על פעילות החיידקים והכימיקלים. לרוב הטמפרטורה בבריכות שחיה נעה בין 26-28 מעלות צלזיוס.
כלים לבדיקה
ניתן להשתמש בערכות בדיקה ביתיות המכילות ריאגנטים (חומרים כימיים לשינוי צבע) או במכשירים אלקטרוניים למדידה מדויקת יותר. בדיקות מעבדה מקצועיות גם כן אפשריות.
תדירות הבדיקות
מומלץ לבדוק את רמות הכלור וה-pH על בסיס יומי, ואת שאר הפרמטרים לפחות פעם בשבוע.
בבריכות פרטיות נהוג למדוד פעמים בשבוע מאחר והשימוש בבריכות אינו אינטנסיבי, אך בציבוריות התקנות מחייבות מדידה רציפה
שמירה על פרמטרים אלו במסגרת המומלצת תסייע להבטיח מים בטוחים, נקיים ונעימים לשחייה.